עופר ואח' נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ

פסק דין חלקי (תובעת 1)

תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף על פי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 (להלן: "חוק הפלת"ד").

רקע כללי

התובעת ילידת 13/9/1952, נשואה ואם לארבעה ילדים, נפגעה בתאונת דרכים ביום 6/9/2005 כאשר נסעה ברכב יחד עם שתי בנותיה.

הנתבעת הינה חברה לביטוח בע"מ אשר ביטחה בביטוח חובה את הרכב שבו נסעה התובעת בעת התאונה.

אין מחלוקת בשאלת החבות, אלא אך בשאלת שיעור הפיצויים להם זכאית התובעת.

הנכות הרפואית

לבדיקת התובעת מונו שני מומחים מטעם בית המשפט: בתחום האורתופדיה ובתחום הפסיכיאטריה.

תחום האורטופדיה

בתחום האורתופדיה מונה ד"ר מנחם יצחקי כמומחה מטעם בית המשפט. בחוות דעתו מציין ד"ר יצחקי כי לאחר התאונה הובאה התובעת לחדר מיון; שם צוין כי עיקר חבלותיה היו בחזה ושוחררה באותו יום; היא המשיכה בטיפולים והציגה תעודות מחלה עד ליום 8/12/2005.

ד"ר יצחקי מציין כי ביום 12/12/2006 עברה התובעת תאונה נוספת במנגנון צליפת שוט. לדבריו, תאונה זו לא הוזכרה על ידי התובעת בעת הבדיקה, אלא נודע לו עליה מהתיעוד הרפואי.

עוד מציין ד"ר יצחקי, כי בבדיקה לא נמצאו הגבלות תנועה בצוואר, או בגב ולא נמצא חסר נוירולוגי.

אשר לכתף, נקבע כי הממצאים הקליניים הינם קלושים; אין הגבלת תנועה; אין רגישות; לא היתה הגבלת תנועה או רגישות, ולא היו כאבים בתנועה, אלא רק תלונות סובייקטיביות.

ד"ר יצחקי מוסיף בחוות דעתו כי הממצא באולטרסאונד המעיד על קרע ב- CUFF ROTATOR בצד ימין, הינו ממצא שכנראה קשור בתאונה אך לא בהכרח; עם זאת, הפגיעה קלה ויכולה להסביר את הכאבים, אך אינה מקנה נכות.

ד"ר יצחקי המליץ בחוות דעתו לקבל את תולדות המחלה שהציגה התובעת וקבע לה נכות זמנית בשיעור 100% מיום התאונה עד 8/12/2005; 50% מיום 9/12/2005 עד 8/1/2006; 25% מיום 9/1/2006 עד 8/2/2006, ולאחר מכן לא נותרה נכות צמיתה לתובעת.

בתשובות לשאלות הבהרה שנשלחו לו ע"י ב"כ התובעת, ציין ד"ר יצחקי כי רוב המקרים של קרע ב- CUFF ROTATOR בגילה של התובעת הם על רקע ניווני ולא על רקע טראומטי, ולכן ייתכן בהחלט שהממצא הזה היה קיים קודם לתאונה ואיננו קשור אליה כלל.

בנוסף ציין ד"ר יצחקי בתשובות ההבהרה ובמהלך חקירתו כי: "קרע ב- CUFF ROTATOR שנגרם בד"כ עקב שינויים ניווניים אינו מתרפא ולא מצטלק אף פעם".

התובעת לא השלימה עם חוות דעתו של ד"ר יצחקי וזימנה אותו לחקירה, שבמהלכה הוא נחקר ארוכות על ידי ב"כ הצדדים. ד"ר יצחקי עמד על חוות דעתו וציין כי ישנה סבירות גבוהה שהקרע בכתף קדם לתאונה (עמ' 26 לפרוטוקול); ד"ר יצחקי הדגיש כי לא ראה אצל התובעת נכות (עמ' 18-19 לפרוטוקול).

התובעת מבקשת שבית המשפט יתערב בקביעתו של ד"ר יצחקי ויקבע לה נכות בשיעור 10%. לטענתה, קביעתו של ד"ר יצחקי מקפחת אותה באופן קשה ומסקנתו אינה מתיישבת עם ממצאי הבדיקה הקלינית שהוא ערך, שבה התגלו כאבים בסיבוב ובהטיה ימינה במוצא הצוואר מימין, וכאבים מפוזרים לאורך כל עמוד השדרה ללא כאב ממוקד, וכן כאב בצוואר מעל חוליה C7; קביעתו של ד"ר יצחקי אף אינה מתיישבת עם ממצאי הבדיקה שעמדו בפניו, אשר לפיהן סובלת התובעת ממגבלות בתנועה ומקרע בשריר הכתף.

התובעת אף מוסיפה כי, בחקירתו נוצר רושם ברור כי המומחה עושה כל מאמץ שלא לחזור בו ממסקנתו השגויה, ולא לתקן את טעותו כאילו לא נותרה לה נכות לצמיתות; קיימות סתירות בין האמור בחוות דעתו של ד"ר יצחקי לבין תשובות ההבהרה ואף בין התשובות שנתן ועדותו בבית המשפט, וכל זאת בכדי לא להודות שהוא טעה בחוות דעתו.